"אחרי שעות העבודה" לפני שנים רבות משמעו היה שאתה כבר לא עונה לטלפונים (כי היו רק טלפונים נייחים)' לא זמין במיילים (כי אתה לא מקבל אותם בנייד)' ובאופן כללי לא עובד, אתה עם המשפחה, אתה כבר בשעות שאחרי שעות העבודה, ואף אחד לא היה מתפלא שאתה לא עונה למייל/טלפון שלו מיידית אלא רק למחרת. (בעצם לא כל כך מזמן, בשנת 2000…)  

והנה חלפו להם 10 שנים וכולנו אזוקים באזיקי זהב של הסמארט פון, רואים מיילים כל היום, מצופים להגיב מיידית, אם לא בטלפון אז במייל, אם לא במייל אז בפייסבוק. כי הרי הכל בסמארטפון.הקידמה הטכנולוגית הכניסה את כולנו מחירות של אחרי שעות העבודה לעבדות של כל שעות הערות שלנו.

איך לעזאזל זה קרה???

עד כדי כך אנחנו רגילים לכך, שמועמד התקשר אלינו לפיקארו היום, ורצה לשוחח עם אחת הבנות. אמרנו לו שהיא כבר יצאה להיות עם הילדים שלה, וסיימה את יום העבודה שלה. והוא בתגובה התפלא מאוד ושאל: "מה?! אתם לא עובדים אחרי שעות העבודה?"

מהצד השני, אני חייבת לציין שבעבר כל מי שעבד בחברת סטארט אפ הבין מראש שהמחיר של זה היה לעבוד פיזית במשרד מצאת החמה עד צאת הנשמה. בפיקארו אנחנו מתמחים בגיוס לחברות סטארט אפ, ודווקא מבחינים בתופעה מעניינת אצל לקוחותינו בתקופה האחרונה: אם בעבר מועמדים חששו לעבוד בחברות סטארט אפ, כיום רוב העובדים שהושמו על ידנו בחברות סטארט אפ נהנים מהנהלה, שתומכת ומעודדת שמירה על Work- Life Balance .

מסתבר שהגישה היום בחברות סטארט אפ קצת שונה , פשוט השכילו להבין שרווחת העובד בכל המישורים בחייו תורמת לרמת הביצועים בעבודה (ועל כך מחקרים רבים..). התמיכה מתבטאת בעיקר בשעות עבודה גמישות מצד אחד אך מצד שני ישנה ציפייה שנהיה זמינים בכל רגע מהבית במיילים/ בנייד ואפילו לעיתים בחופשות.

אז אולי דווקא הקידמה הטכנולוגית והעובדה שאנשים ממילא כל הזמן מחוברים לטלפון הנייד ולמיילים, מאפשרת לעובדים לא לשהות שעות ארוכות במשרד כמו בעבר. במילים אחרות העובדים כיום מגיעים הביתה מוקדם יותר אך תשומת הלב שלהם כבר לא ב- 100% מוקדשת למשפחה בשעות שהינם בבית.

מה דעתכם? האם "העבדות" רק תלך ותחמיר או שבאיזשהו שלב, למרות האפשרות הטכנולוגית והקידמה,  כולנו נחליט להגביל את שעות העבודה שלנו לשעות יום העבודה הפורמאליות, ולהתחיל "לחיות" אחרי?

האם באמת המצב כיום  בו אנחנו מצופים להיות כל הזמן "מחוברים" אך יכולים להגיע הביתה מוקדם יותר עדיף מהמצב בעבר – בו עובדי ההייטק שהו במשרד מהבוקר עד השעות המאוחרות של הערב?

אורנה דרימן,

מנכ"לית פיקארו

והנה חלפו להם 10 שנים וכולנו אזוקים באזיקי זהב של הסמארט פון, רואים מיילים כל היום, מצופים להגיב מיידית, אם לא בטלפון אז במייל, אם לא במייל אז בפייסבוק. כי הרי הכל בסמארטפון.הקידמה הטכנולוגית הכניסה את כולנו מחירות של אחרי שעות העבודה לעבדות של כל שעות הערות שלנו.

איך לעזאזל זה קרה???עד כדי כך אנחנו רגילים לכך, שמועמד התקשר אלינו לפיקארו היום, ורצה לשוחח עם אחת הבנות. אמרנו לו שהיא כבר יצאה להיות עם הילדים שלה, וסיימה את יום העבודה שלה. והוא בתגובה התפלא מאוד ושאל: "מה?! אתם לא עובדים אחרי שעות העבודה?"


מהצד השני, אני חייבת לציין שבעבר כל מי שעבד בחברת סטארט אפ הבין מראש שהמחיר של זה היה לעבוד פיזית במשרד מצאת החמה עד צאת הנשמה. בפיקארו אנחנו מתמחים בגיוס לחברות סטארט אפ, ודווקא מבחינים בתופעה מעניינת אצל לקוחותינו בתקופה האחרונה: אם בעבר מועמדים חששו לעבוד בחברות סטארט אפ, כיום רוב העובדים שהושמו על ידנו בחברות סטארט אפ נהנים מהנהלה, שתומכת ומעודדת שמירה על Work- Life Balance .


מסתבר שהגישה היום בחברות סטארט אפ קצת שונה , פשוט השכילו להבין שרווחת העובד בכל המישורים בחייו תורמת לרמת הביצועים בעבודה (ועל כך מחקרים רבים..). התמיכה מתבטאת בעיקר בשעות עבודה גמישות מצד אחד אך מצד שני ישנה ציפייה שנהיה זמינים בכל רגע מהבית במיילים/ בנייד ואפילו לעיתים בחופשות.


אז אולי דווקא הקידמה הטכנולוגית והעובדה שאנשים ממילא כל הזמן מחוברים לטלפון הנייד ולמיילים, מאפשרת לעובדים לא לשהות שעות ארוכות במשרד כמו בעבר. במילים אחרות העובדים כיום מגיעים הביתה מוקדם יותר אך תשומת הלב שלהם כבר לא ב- 100% מוקדשת למשפחה בשעות שהינם בבית.   


מה דעתכם? האם "העבדות" רק תלך ותחמיר או שבאיזשהו שלב, למרות האפשרות הטכנולוגית והקידמה,  כולנו נחליט להגביל את שעות העבודה שלנו לשעות יום העבודה הפורמאליות, ולהתחיל "לחיות" אחרי?

האם באמת המצב כיום  בו אנחנו מצופים להיות כל הזמן "מחוברים" אך יכולים להגיע הביתה מוקדם יותר עדיף מהמצב בעבר – בו עובדי ההייטק שהו במשרד מהבוקר עד השעות המאוחרות של הערב?

אורנה דרימן,מנכ"לית פיקארו