פיקארו גיוס והשמה להייטק
חברת השמה להייטק | השמה לחב' סטארט-אפ | השמת מתכנתים | השמת  תוכניתנים | חיפוש עבודה בהייטק

   logo1
השמה להייטק | חיפוש משרותסקר שכר | קבוצת אזטק   אזטק  פיקארו גיוס והשמה להייטק  מאיה מיקור חוץ וייעוץ

 



enter

join

jobesearch
תחום
אזור גאוגרפי
מילת מפתח
employer
תחום
תפקיד
השכלה
שליחת קורות חיים מהירה
ממליצים עלינו
friens-banner

 

rss

twitter

linkedin

facebook

YouTube

כנות איננה קיצוניות

קיימת נטייה נפוצה אצל מרואיינים, הנובעת מרצון בריא להציג עצמם בכנות וביושר, לענות על שאלות בתשובות חד ממדיות ופסקניות, כלומר, בקביעות מוחלטות על עצמם, בין אם בעלות ערכיות חיובית או שלילית. נדמה שהדבר נובע מתוך האמונה שכך נראית האמת (חדה, ברורה ומוכרעת). למשל, בתגובה לשאלה:

"למה עזבת את העבודה הקודמת שלך?"

- "לא יכלו לשלם לי כמו שמגיע לי, אני מקצועי וברמה אקדמית מאד גבוהה, בעוד מקום העבודה שלי, גם לדברי המנהל שלי, הוא קטן מדי בשביל אדם עם יכולות כמו שלי"

- "הבוסית שלי לא הסתדרה איתי, התווכחה איתי כל הזמן, לא הבינה אותי ולא יכלה לתת לי יד חופשית"

אני מקצועי וברמה אקדמית מאד גבוהה, בעוד מקום העבודה שלי, גם לדברי המנהל שלי,  הוא קטן מדי בשביל אדם עם יכולות כמו שלי


 

כאמור, התשובות האלו מתארות מענה חד ממדי (בכל אחת מהן ישנה רק סיבה אחת לעזיבה, שמתייחסת להיבט אחד במסגרת תעסוקתית) ופסקני (כל תשובה מנוסחת כקביעה סיבתית מוחלטת).

 

למרות שאנו עשויים לחשוב שהאמת היא לרוב פשוטה ועניינית, המציאות מצביעה אחרת. החיים רצופים במורכבויות וקונפליקטים, שמחות מהולות בעצב, הצלחות שהתבססו על כשלונות והבנות שהתחילו מאי- הבנות. כאשר אנו משיבים לאדם המראיין אותנו תשובות פסקניות כאלו, הוא דווקא עשוי להרגיש שלא קיבל מענה כנה או מלא, אפילו אם התשובה נובעת מרצון שלנו להיות כנים וישרים (ראו חוויית המשתמש, להלן)

אפשרות אחרת להשיב על השאלה הזו תוכל להיות,

- "הייתי במקום העבודה הזה זמן רב, אני מרגיש שלמדתי הרבה, יצרתי קשרים והתפתחתי מקצועית, צברתי ניסיון והמשכתי לפתח את הכישורים והשירותים שאני יכול להציע ברמה המקצועית בנוסף להכשרה האקדמית שרכשתי. בזמן האחרון שוחחתי עם המעסיק האחראי שלי ושנינו חשבנו יחד שהגיע הזמן שאמשיך לדרך חדשה בה אוכל להמשיך להתפתח מקצועית ולקבל שכר מתאים לכישורים וליכולות שפיתחתי מ ורכשתי במקום העבודה הקודם"

- "המעסיקה שלי ואני לא הצלחנו למצוא שפה משותפת, עשיתי לא מעט ניסיונות להתגבר על אי ההבנות שנוצרו בינינו, לדעתי היה לנו קושי להבין זה את זו. חשבתי על כך רבות אך בסופו של דבר הגעתי למסקנה שעדיף לפנות למקום עבודה אחר בו אוכל ליצור קשרים מקצועיים שיתאפיינו בהבנה רבה יותר"

תשובות כאלו, המנוסחות באופן עניו יותר (תוך שימוש במילים כמו "אני חושב", "אני מרגיש", "לדעתי") מאפשרות להציג היבטים מגוונים יותר שלנו כשותפים לעבודה ובעלי מקצוע, נותנות מענה מקיף, מורכב ובעיקר כנה, לשאלה שנשאלנו. לבסוף, תשובה כזו מאפשרת לנו להשתמש בכלי חשוב נוסף, ה- HOOK (ראו להלן).

 

שימו לב לכותרות ו"מלאו" אותן

לא מעט מועמדים לעבודה שמגיעים אלי לפגישת סימולציה עונים על שאלות במה שאני מכנה "כותרות", תשובות קצרות, בנות מספר מלים מועט שעשויות להרגיש ריקות מתוכן אם לא "ימולאו". סוג שאלות אחד שהתשובות אליו מתאפיינות בכותרות הוא שאלות על תכונות/ נקודות חוזקה/ לשיפור. לכל אחד יש נקודות כאלו וחשוב להכיר אותן אך חשוב לתאר אותן באופן אישי וספציפי ולא להשיב במילה או שתיים שלמעשה לא אומרות דבר.

 

למשל, בתשובה לשאלה:

"ספרי לי על תכונה חזקה/ לשיפור שלך בתחום המקצועי"

- "אני יצירתית"

- "אני חברותית"

- "אני פרפקציוניסט"

 

אלו תשובות שמרגישות חסרות משמעות ואינן מעידות עלינו לכאן או לכאן אלא יוצרות תחושה של מענה חלקי אצל המראיין. אני ממליץ שתשובות רחבות יותר יכללו שלושה רכיבים שעליהם כדאי לעבוד בבית מראש: כותרת יותר אישית, עיקרון, סיפורון, למשל:

 

- "אני מסתדרת טוב עם אנשים (כותרת יותר אישית), חשוב לי להתיידד עם השותפים שלי לעבודה כי זה מאפשר לי לבוא יותר בכיף לעבודה ואני לומדת מהם הרבה (עיקרון). במקום העבודה הקודם שלי, ידיד קרוב שלי, ערן, שאני נמצאת איתו עד היום בקשר, הראה לי כפתור קיצור דרך באחת מהאפליקציות בהן אנחנו משתמשים שחסך לי הרבה זמן ומאמץ"

 

כדאי לחשוב לפני הראיון על התשובות לשאלות האלו, לנסח אותן ולתרגל אותן בסימולציה בזמן אמת. ועוד טיפ קצר בהקשר של שאלות על תכונות לשיפור, תמיד כדאי למסגר את התשובה בזמן ובסיטואציה. במקום לומר, "אני עקשן", מוטב לומר "בתקופות של לחץ בעבודה (זמן) ובמקרים בהם המדובר במשימה שחשובה במיוחד לפרויקט (סיטואציה) אני לפעמים מתעקש שלא לצורך.

 

תנו דעתכם ל"חוויית המשתמש" של המראיינ/ת

מראיין, בין אם מקצועי ובין אם אינו בעל מקצוע בתחום כוח האדם ומדעי ההתנהגות, בוחר שאלות, מבין את היושב למולו ומגיע למסקנות במידה לא מועטה על בסיס תחושות בטן כלליות. מטרתנו היא שהמראיין יקבל מאיתנו חווייה חיובית ונעימה. גורמים משפיעים לדוגמא על "חוויית המשתמש" של המראיין מצד המרואיינ/ת הם תוכן התשובות לשאלות, אופן הניסוח, הסדר והארגון של הראיון, תחושת הכנות, סגנון התקשורת, שפת הגוף.

 

כשאנחנו לא מרגישים בנוח עם התשובות שלנו, כאשר נדמה לנו שעלינו להסתיר ולהימנע מתכנים מסוימים, אם התשובות שלנו אינן מקיפות או שהן מנוסחות בקיצוניות, כשאנחנו עונים בעקיפין או לא בדיוק משיבים על השאלה, המראיין ירגיש לא בנוח. לא תמיד מראיין ישים לב שלא קיבל תשובה לשאלה שלו, הוא עשוי לחשוב שקיבל תשובה לשאלה, אך במקרה כזה התחושה עימה ייצא מהראיון תהיה של חלקיות או אי- ודאות.

 

מורכבות נוספת שיכולה להיווצר כתוצאה מתשובות חלקיות, עוקפות או קיצוניות היא שאלות המשך. אמירה קיצונית, למשל, "הבחור שעבד לידי היה גאון מטורף" או "איכות החומרה שלהם היתה מזעזעת", עשויה להוביל לשאלות המשך שיסבכו את המרואיין/ת עוד יותר. אני מכנה תשובות כאלו HOOKS, מעין ווים שתופסים את המראיין ומסיתים את ראיון העבודה מהנתיב הקבוע. וו כזה יכול לעמוד גם לשירותנו כשאנחנו מרגישים בטוחים עם התכנים שאנחנו רוצים להעלות. למשל, אם נרצה להרחיב על ההכשרה המקצועית שרכשנו, נוכל להוסיף כמה מלים כדי להציע למראיין לפתח איתנו את הנושא: "התואר הראשון שלי היה באוניברסיטה הפתוחה, אני מאד ממליץ על ההכשרה שם".

 

ככלל אצבע, מוטב לנו לראות את הראיון פחות כבחינה שבה יש תשובות נכונות ושגויות, עדיף לא לחפש את התשובה (הכללית) ה"נכונה" שתגרום למראיין לחשוב שאנחנו מתאימים לתפקיד. אני מציע לראות בראיון פגישת היכרות בה המראיין מעלה שאלות מתוך סקרנות ורצון להכיר אותנו שיושב מולו, כך שאין תשובות נכונות באופן כללי, אלא תשובות שהן נכונות לגבינו. תשובות כאלו יהיו יותר מספקות ומלאות עבור המראיין ויעזרו לנו להרגיש בנוח יותר בראיון. כדאי לתרגל ולחשוב היטב, לפיכך, על הניסוח עימו נרגיש שלמים ובעזרתו נוכל לנתב את הראיון לכיוונים אותם היינו רוצים להדגיש.

 

תרגיל הכנה קצר

לסיום, ברצוני להציע תרגיל קצר וענייני שאני מציע לכתוב אותו במלואו ולעומק במחשב ולנסח אותו היטב. כיתבו שלוש שאלות שהכי מפחיד אתכם להשיב עליהן במסגרת ראיון ונסחו לכל אחת מהן תשובה מפורטת (הכוללת כותרת אישית, עיקרון וסיפורון).

 

 


 

אודות כותב המאמר, רותם ירושלמי:
מתמחה בפסיכולוגיה קלינית, עוסק בפסיכותרפיה, הנחיית קבוצות הוראה והדרכה עם אוכלוסיות מגוונות במסגרות ציבוריות, אקדמיות ופרטיות. מנחה סדנאות הכנה ומפגשים פרטניים לקראת ראיונות עבודה/ מבחני כניסה ללימודים אקדמיים (רפואה, פסיכולוגיה, עבו"ס וכד'). הכנה כוללת: מעבר משותף על קורות חיים, התמקדות בנקודות אישיות רלוונטיות, סימולציות של ראיונות בסגנונות שונים, משוב אישי על ראיון, חקירה משותפת והכנה לשאלות עימן המועמד/ת מתקשה ודגשים אישיים (שפת גוף, ניסוח, ניתוב הראיון וכיו"ב).

 

משרות חמות בהייטק


 

האם להרים טלפון אחרי הדייט הראשון?

אז אנחנו ממשיכים בסדנאת החיזור בעולם ההייטק. אחרי שדיברנו על המשחק המקדים, הפעם בואו נתמקד בבוקר לאחר הדייט- מה אז?

ראיון העבודה הגדול והגורלי אליו התכוננתם וממנו דאגתם ימים או שבועות חלף, ואתם סוף סוף יכולים לנשום לרווחה. אלא שכעת מגיע החלק הקשה- ההמתנה לתשובה. "הדייט הראשון" (הראיון) היה מוצלח מאוד מבחינתכם. אבל כעת אתם יושבים לבד בחושך מול הטלפון... ומחכים.... האם כדאי להרים את הטלפון ולהתקשר בעצמכם? האם לחכות לטלפון שיצלצל?

בצעו פולו-אפ בטעם טוב כאשר לא קיבלתם תשובה
בצעו פולו-אפ בטעם טוב כאשר לא קיבלתם תשובה

קרא עוד...

 

המשחק המקדים - איך עושים אותו נכון? דורינא אבישר

כשאתם מועמדים למשרה בהייטק קיימת פעמים רבות התלבטות - האם האחריות על ה"משחק המקדים" נמצאת בידיים שלכם? האם כדי להתקבל לתפקיד מבוקש צריך להפיק טקס חיזור אחר החברה המעסיקה?

המשחק המקדים- איך עושים אותו נכון?

צריך להפיק טקס חיזור אחר החברה המעסיקה
צילום: Andy Wright

קרא עוד...

 
howmuch
friends
new-employer
rgister